החלטה בתיק בש"א 171647/07

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן כנגד המבקש ביום 31.5.06 בהיעדר הגנה.

2.         פסק הדין ניתן בעקבות מסירת התביעה לידי המבקש באמצעות רשות הדואר.

3.         בבקשתו טוען המבקש כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה ו/או את האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. החתימה על אישור המסירה אינה שלו ואין הוא יודע למי נמסרו המסמכים.

            לגופו של עניין טוען המבקש כי פנה לנציג המשיבה להתקנת מכשיר איתור בהתאם לדרישת חברת הביטוח. המבקש התקין את המכשיר ושילם תמורתו אולם ויתר על שירותי האיתור לאחר שהתברר לו כי חברת הביטוח דורשת סך של 7,500 ש"ח עבור ביטוח מקיף, סכום שלא השתלם לו לשלם.

            עוד טוען המבקש כי ההסכם עליו מבוססת התביעה אינו חתום על ידו וכי סירב לחתום על ההסכם עת החליט שלא לבטח את הרכב בביטוח מקיף.

            בנוסף עותר המבקש להעברת הדיון בתיק לבית המשפט בעפולה בשל חוסר סמכות מקומית.

4.         המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

5.         כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול בשתי עילות, האחת - מחובת הצדק שעה שנפל פגם בפסק הדין והשנייה - על פי שיקול דעת בית המשפט  תוך בחינת הסיבה לאי  ההתגוננות וסיכויי ההצלחה.

            ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 281 - 283

ביטול מחובת הצדק:

6.         "כאשר פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, פגום - ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש - יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה יעשה "מתוך חובת הצדק".

            ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 282.

7.         במקרה שבפניי כתב התביעה נשלח למבקש באמצעות רשות הדואר.

בהתאם להוראת סעיף 57ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, קיימת חזקה כי מסירה שנעשתה באמצעות רשות הדואר, הינה מסירה כדין.

            על אישור המסירה, נכתב כי נמסר לידי המבקש אולם המבקש טוען כי לא קיבלו וכי החתימה על אישור המסירה אינה חתימתו.

            המבקש נחקר לעניין המסירה על ידי ב"כ המשיבה וטען כי זו לא חתימתו (בפרוטוקול, עמ' 1 ש' 6 - 7 ).

            ב"כ המשיבה הציגה בפני המבקש אישור מסירה נוסף שנשלח באותו אופן ועליו אותה חתימה, והמשיב חזר על טענתו כי זו אינה חתימתו (בפרוטוקול, עמ' 1 ש' 9 - 10).

            בחקירתו החוזרת נשאל המבקש כמה אנשים קיימים בכפר טייבה בשם עבדאללה סעיד והמבקש השיב כי לפחות מעל 20, אינו יודע בדיוק (בפרוטוקול, עמ' 2 ש' 6 - 7 ).

            בסיכומיה טענה ב"כ המשיבה כי המבקש לא סתר את חזקת המסירה משום שהיה עליו לפנות לרשות הדואר ולהגיש תצהיר של המבצע שביצע את המסירה.